חזרה לכל המדורים

אחריות המפקח באתר הבניה

ברזל באתר הבניה

לפני כשבועיים טיילתי בנחל הגיבורים כדי לעמוד מקרוב על תהליך שיקום הנחל שהובטח כחלק מפרויקט מנהרות הכרמל. תוואי הנחל שימש את הקבלן המבצע להוצאת כמויות העפר מבלי לשנע מאות משאיות בכבישי חיפה. תוך כדי טיול מצאתי את עצמי בתוך אתר בניה ונתקלתי בערימות ברזל הממתינות לתורן.

התלבש לי בול, גם כתבה על שיקום הנחל וגם כתבה על ברזל :)

הייתי סקרן לגבי מי בודק את כל הברזל הזה ומסתבר שהתשובה פשוטה ומורכבת באותו הזמן. התשובה הפשוטה היא "המפקח", תשובה שלא מופיעה בתשובות לסקר ולכן אף תשובה לא נכונה.

התשובה המורכבת: כדי להיות מסוגל לענות על השאלה הזאת קצת יותר לעומק, נעזרתי במסמכים הבאים: חוקת הבטון, חוזה מדף 3210 ,המפרט הכללי לעבודות בניה - מוקדמות, המפרט הכללי לכלונסאות ואלמנטי סלארי לביסוס מבנים ודיפון, תו תקן ישראלי 4466 על כל חמשת חלקיו, המסמכים ההנדסיים של מכרז וחוזה הבנייה וגם כמה אתרי אינטרנט בתחום הפלדה וברזל. אני ממליץ לכל קבלן, מקטן עד גדול, לקרוא את המסמכים אם כדי לרענן את הזכרון או כדי להשלים פערי ידע.

מערום לחישוקים וטבעות

בפרויקטים בסדר גודל כזה לא תראו ברזלנים באתר מכופפים ברזלים לקשתות, חישוקים וטבעות, מקסימום מערומים ליחידות שהגיעו מהמפעל. התכניות נשלחות ישירות למפעלי הברזל שיודעים להציע שרותי הכל כלול :) בין אם זה כלובים מיוחדים שנבנים ומרותכים כבר במפעל, מוטות חלקים ומצולעים, רשתות ועוד. היתרונות כאן הם 1 חסכון עצום בפחת כי אין שאריות ברזל באתר הבניה ( גם למפעל אין פחת כי או שהוא מייצר בדיוק על פי מידה או שהוא מתיך את השאריות ועושה בהם שימוש חוזר )  2 דיוק מירבי ומוצרים מוגמרים טובים יותר ממה שניתן לבצע ידנית באתר, כל התהליכים בפיקוח ממוחשב על פי תווי תקן ו 3 מהירות וזמינות. באחד מאתרי האינטרנט קיבלתי חיזוק שלא רק אני חושב שזה חשוב לקרוא את התקנים ולהגיש תכניות מתאימות - עצה מספר 2 באתר יעקובי ברזל לבטון, יפה שעלו על טעות תכנונית אבל זה לא מוריד מאחריות המתכנן להזכר בתקנים. אז תוסיפו יתרון נוסף  - 4 תיקון טעויות :)

המשאית פורקת מוכן מהמפעל ואפשר שעובד לא מקצועי יסדר במערומים

הברזל שמגיע מהמפעל כבר ארוז בחבילות, על פי תו התקן, חבילות של מוטות לא יעלו על 2.5 טון וחבילות של רשתות לא יעלו על טון. יש גם חובת סימון לכל חבילת ברזל, הסימון\תווית יכילו את שם היצרן, שם המזמין וכתובת אתר הבניה, כמות המוצרים בחבילה, סוג הברזל, אורכו ועוד פרמטרים שונים. מכיוון שהמפעל מייצר את הברזל על פי התכניות הוא יכול להוסיף פרטים נוספים בתווית סימון זו בכדי להקל במלאכת הזיהוי בצד המקבל, למשל לאיזה אלמנט\עמוד\קורה שייך ברזל זה.

בתמונה למטה - דוגמא לשימוש ברוחקנים שתפקידם בין השאר לשמור שבעת היציקה המוטות לא יזוזו ממקומם ועל ידי כך להבטיח את עובי שכבת הכיסוי של הבטון ( עובי השכבה בהתאם לקוטר הזיון ובהתאם למפרט - אם לא נאמר\נכתב אחרת). יש כמה וכמה מקומות שמוזכרים הרוחקנים במפרטים הכלליים, רוחקני כלובים לבורות קידוח (בכדי שהברזל של הכלוב לא יבוא במגע בשום מקרה באדמה חשופה) אבל גם רוחקנים להפרדת מוטות זיון בכלובים מיוחדים - בכל המקומות מצוין שאין להשתמש במוצר לא חרושתי (שמיוצר בבית חרושת) והכוונה היא שלא ישתמשו בחומרים מאתר הבניה כמו חתיכות עץ. החומרים מהם יהיו עשויים רוחקנים יהיו עמידים בפני קורוזיה ולא יגרמו קורוזיה לברזל הזיון. באחריות מפקח העבודה לבדוק גם את זה.

שימוש בשומרי מרחק בין מוטות הזיון

אז מיהו המפקח ? בהגדרות של חוזה מדף 3210 מוגדר המפקח כמי שנתמנה בכתב, על ידי המנהל (בין אם זה היזם עצמו או מנהל פרויקט מטעמו) לפקח על ביצוע המבנה או כל חלק ממנו. באותו חוזה מגדירים גם את סמכויותיו של המפקח כאדם שרשאי לבדוק את טיב החומרים שמשתמשים בהם, את טיב עבודתו של הקבלן ובכלל לבדוק שהקבלן מבצע את עבודתו בהתאם לתכניות. בשטח, הקבלן לא זז מ"מ בלי שהמפקח אומר - המפקח הוא הסמכות העליונה באתר הבניה והקבלן מחויב לאפשר לו גישה חופשית לכל מקום שבו מבוצעת עבודה הקשורה לחוזה. בהקשר לשאלת הסקר, לא רק שהמפקח הוא הגורם שיבדוק את הברזל שפורקת משאית שמגיעה ממפעלי הברזל וישווה מול התכניות, הוא גם הגורם שבסמכותו לפסול את השימוש במשלוח.

המסמכים ההנדסיים של מכרז וחוזה מדגישים שאין הגדרה בחוק  - "מפקח", לא לגבי סמכויותיו, הכישורים שלו או האחריות שלו וכל אחד יכול לאייש את התפקיד הזה - איש אמונו של היזם\מזמין. בפרויקט גדול כמו המתואר כאן, אמור להיות אינטרס עליון של מזמין העבודה (או מנהל הפרויקט מטעמו) שאותו מפקח שהוא שוכר את שירותיו להוות פיקוח צמוד באתר הבנייה יהיה מהנדס עם כך וכך שנות נסיון בביצוע עבודות מהסוג האמור או בעל תואר\כישורים אחרים ספציפים לפרויקט.

קשירת כלובי זיון - עבודת נמלים מדויקת

הכל טוב ויפה למפקח אך זה לא מוריד בכלום מאחריותו של הקבלן בין אם הוא נדרש על ידי החוזה להפעיל בקרת איכות או לא, כאמור בחוזה 3210 - הפיקוח (של ה"מפקח") לא ישחרר את הקבלן מההתחיבויות שלו כלפי המזמין, כלומר לעבוד לפי הוראות החוזה. חיזוק לטענה זו אפשר למצוא בפרק מוקדמות - המפרט הכללי לעבודות בנייה: בחלק שמדבר על שלבי עבודה: גם אם המפקח נתן אישור על שלב כלשהו זה לא גורע מאחריותו המלאה של הקבלן. בחלק שמדבר על אחריות קבלן, אותו סיפור: מידי פעם נוצר מצב שהקבלן מגיש מסמכים לאישור המפקח, בין אם זה חישובים, שרטוטים או מפרטים. גם אם המפקח אישר את המסמך זה לא משחרר את הקבלן מאחריות.

אחרי כל זאת, כמה נקודות:

התמונות להמחשת הכתבה ותו לא. לא מטעם ולא מנגד.

ניסיתי לענות כאן על שאלת האחריות באתר הבניה דהיינו בפועל בשטח, שאלת האחריות בבית משפט (מי אחראי לכשל כלשהו) היא שאלה אחרת לגמרי - אינני עו"ד ואין להתיחס לכתבה כעצה או יעוץ.

לא קיבלתי תשובה לשאלה פשוטה, מה מסמלים הצבעים כחול וורוד בקצה הברזל ? לא מצאתי את זה בתקינה ולכן אני מניח שזה סימון של המפעל להקלה בזיהוי - אשמח לקבל תשובה מוסמכת.

אם מצאתם טעות מהותית בכתבה - אנא הגיבו.

סימון מוטות ברזל חלקים - וורודסימון מוטות ברזל חלקים - כחול